טיפול קבוצתי באכילה כפייתית לפי גישת 12 הצעדים
"כולנו גדלנו על סיפור "סינדרלה", על ניצחון יופייה של לכלוכית על אחיותיה המכוערות. העמידה מול המראה והדו-שיח עם הבבואה המשתקפת בה ממחישה איך כבר בגיל הרך מעצבות אגדות הילדות את תפיסת עולמנו. אנו מתוודעים אל חשיבות היופי והחן, ואל הליכתם יד ביד עם תכונות כמו טוב לב, חוש צדק ואצילות נפש.החל מן הילדות אנו חיים בחברה המחנכת לפעול על פי תפיסות והגדרות יופי. כולנו מבקשים לעמוד בהן, שכן אלו משפיעות על מיקומנו החברתי ועל מצבנו הנפשי. גם בעולמנו המתקדם והמתוחכם עדיין מהווה יופי הגוף בסיס מוצק להשגת כוח ועוצמה. סטייה מהנורמה החברתית המקובלת מלווה בסטריאוטיפים שונים וגוררת אחריה לעג ודחייה בגילאים צעירים, אפליה וריחוק בגילאים בוגרים יותר. בשלבים שונים של החיים יש לכך השפעה רבה על גיבוש הזהות העצמית" (תאומים, 2001).
בשלושת העשורים האחרונים נצפית עלייה משמעותית בשיעור הפרעת אכילה במדינות המערב ושיעורה באוכלוסיה מוערך כיום ב - 22%-27% ומגמה דומה ניכרת גם בחברה הישראלית (לצרוצ'ישינסקי, 2003).
בעשורים האחרונים החלה התפתחות באבחון ובסיווג הפסיכיאטרי/ פסיכולוגי של הפרעות אכילה. בתחילה סווגה תופעה זו כ"בעיית הזנה / אכילה", בהמשך סווגה כחלק מ"הפרעות שסימניהן ניכרים לראשונה בינקות, בילדות או בגיל ההתבגרות ורק במהדורה הרביעית של ה- DSM בשנת 1994, קיבלה התופעה סיווג משל עצמה תחת הכותרת "הפרעות אכילה". שם, כבר לא שויכה התופעה לממלכת הפרעות הילדות וההתבגרות, אלא הוצגה כתופעה בפני עצמה, אשר יכולה להתגלות בכל גיל ( שניידר, 2007)
על פי שניידר (2007), הפרעות אכילה מתאפיינות בהתנהגויות חריגות ובשל אמונות הקשורות לאכילה, למשקל ולדימוי הגוף.הפרעת האכילה היא אכילה פסיכו-פיזיולוגית המלווה בתופעות רגשיות כמו חרדה, דיכאון ופתולוגיה אישיותית חמורה. חלק מהחוקרים סבורים כי היא מלווה בבעיות של חוסר איזון כימי במוח. הסברות השונות שחוקרים שונים הציעו להסברת ה"גורמים" להפרעות האכילה נעות בין יחסי משפחה מעורערים , לחצים חברתיים, התעללות מינית בילדות, פוביות ומחשבות טורדניות ושינויים על בסיס ביולוגי שמקורם בלחצים אישיים או חברתיים/ תרבותיים.
בלחצים קבוצתיים/ חברתיים קשה לטפל במסגרת טיפול פרטנית או משפחתית, כי הטיפול ברכיב הקבוצתי/ חברתי בטיפול כזה יכול להיות תיאורטי בלבד. במסגרת הטיפול הקבוצתי, החברה והערכים החברתיים נוכחים במפגש הטיפולי עצמו.
עבודתנו מתמקדת בOA, אכלני יתר אנונימיים. תוכנית אכלני יתר אנונימיים הקומה ב - 19 בינואר 1960 בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארה"ב. המטה הבינלאומי נמצא כיום בניו מקסיקו. ישנם כיום כ- 6500 פגישות בלמעלה מ - 60
מדינות ומוערך כי יש לOA בעולם למעלה מ - 70,000 חברים. בישראל יש כ - 130 פגישות שבועיות בכל רחבי הארץ. זוהי תוכנית בעלת שניים עשר צעדים, המציעה דרך להתמודד עם הפרעת אכילה כפייתית בפרט והפרעות אכילה שונות כמו בולימיה ואנורקסיה. תוכנית זו מבוססת על תוכנית שניים עשר הצעדים של "האלכוהוליסטים האנונימיים". OA מאמינה כי אכילת יתר כפייתית היא מחלה משולשת: פיזית נפשית ורוחנית, אשר בדומה לאלכוהוליזם ניתן לרסנה אך לא לרפאה. הפתרון המוצע על ידי "אכלני יתר אנונימיים" הוא פיתרון רוחני- ביצוע של 12 הצעדים של האלכוהוליסטים בשינויים הנדרשים: החלפת המילים אלכוהול באוכל ואלכוהוליסט באכלן יתר כפייתי.
עמותה זו אינה מתעסקת באספקטים הרפואיים של ההשמנה, אלא בתכונה הכפייתית של אכילת יתר, למעשה גישתם משלימה את הטיפול הרפואי. OA אינה מתיימרת למומחיות בתחום התזונה. כדי לקבל הדרכה ואישור תפריטי מזון מופנים החברים בעמותה לרופאים ודיאטנים מקצועיים. חברי התוכנית ומנחיה אינם אנשי מקצוע, כולם אכלני יתר כפייתיים העוזרים ונתמכים בפתרון אשר התוכנית מציעה ובעזרת ניסיונם.
תוכנית ההחלמה של 12 הצעדים נחשבת ל"רוחנית" מפני שהיא עוסקת בשינוי פנימי ודורשת, כפי שתארה א' בראיון "הכרה בכוח עליון" ולמרות זאת, ל"אכלני יתר אנונימיים" אין כל השתייכות או דרישה להשתייך לדת מסוימת ועל כן חברים בתוכנית בעלי אמונות דתיות שונות.
את התוכנית ניתן לנתח לפי גישת הגשטאלט (Lewin, 1935) הטוענת כי השלם גדול מסך חלקיו.
היחידים מגיעים למפגשים מתוך הבנה שלבד אין הם מסוגלים להתמודד עם בעייתם ובעזרת הקבוצה הם מתחזקים ומצליחים להתמודד.
SETTING וחוקים:
עבור משתתפי OA הסטינג תופס מקום מאוד מרכזי וחשוב. קיימים כללים מאוד נוקשים שמשתלבים בתוך הסטינג. מתוך הראיון של א' עולה שהחוקים נשמרים בקנאות רבה ע"י משתתפי התוכנית, מעבר לקנאות חלק מהמשתתפים בקבוצה נושאים תפקידים קבוצתיים השומרים על הארגון במפגש (שומר המשמעת וזמנים, אחראית על חדשים, גזבר, מנחה ועוד).
מטרה: מטרת המפגשים בOA ברורה לכל המשתתפים "מטרתנו העיקרית היא לחדול לאכול בכפייתיות... ואנחנו מקדמים בידידות ובהבנה כל אלו ששותפים לנו בבעייתנו", כל משתתף מחזיק באמתחתו קלסר ובו כל המידע על OA, כל משתתף חייב לקנות חוברות המסבירות על התהליך.
זמן: כל הפגישות מתוקצבות בזמן ואפילו זכות הדיבור בקבוצה מתוקצבת בזמן. המפגש מתחיל בסיפור אישי של המנחה המתוקצב ב20 דקות, כאשר אלו נמדדות על שעון עצר ולאחר מכן לכל משתתף מוקצבות 2 דקות לדבר על מה שהוא מרגיש (הדיבור הינו זכות ולא חובה). אם משתתף גולש מהזמן המוקצב, המשתתף שאחראי על הזמנים מרים שלט שבו כתוב "אנחנו אוהבים אותך" וזה סימן שצריך להפסיק לדבר.
מקום:OA מנהלים עשרות מפגשים ברחבי הארץ כאשר המיקומים נקבעים מראש, את התשלום עבור השכירות של המקום בזמן המפגש משלמים המשתתפים עצמם. גם נושא זה מהווה טקס בזמן הפגישה. הפגישה מתחילה בסבב של העברת ארנק שבו כל משתתף מכניס סכום של כ-10 ₪ כאשר לא מסתכלים כמה כל אחד הכניס ואם בכלל. לפי א' כל משתתף חייב לשים משהו כדי להרגיש שלא קיבל עזרה בחינם.
חוקים: הכללים באופן כללי מאוד ברורים ונוקשים, אסור לחרוג מהזמנים, אסור להתפרץ, אסור להגיב למשהו שמישהו אחר אמר, אלא אם כן אתה מביא את עצמך בתוך הדברים שאתה אומר, ז"א איך הנושא נוגע בך כלומר יש פה מצב של שיקוף, משתתפים לומדים לאבחן את התחושות שמתעוררות בהם למשמע דבריהם של המשתתפים האחרים. אבחנה זו משמשת כהתבוננות במראה המשקפת להם חלקים שונים של עצמם (דנה, 2007). במסגרת הקבוצה אסור לדבר על החיים הפרטיים, אין עיסוק כלל בחיים הפרטיים. כאשר כל משתתף מציג עצמו, הוא עושה זאת רק ע"י השם הפרטי, לא מציגים שם משפחה או עיסוק או כל פרט מזהה אחר. החוק הזה נשמר על מנת למנוע דעת קדומה או הטיה ברושם המתקבל על האדם.
מיהו המנחה:
נשיאת המסר של ההחלמה הינה המטרה העיקרית של OA. מנחה הינו חבר OA אשר צומח מתוך הקבוצה ומתחלק במסר זה עם שאר משתתפי הקבוצה באמצעות שיתוף ניסיון ההחלמה שלו עם שאר המשתתפים ובכך למעשה, מאשר מחדש את ההחלמה של עצמו. על ידי העזרה לאחר המנחה עוזר לעצמו.
על פי חוברות המידע שניתנת למשתתפים תפקיד המנחה אינו מקצועי. המנחה נולד מתוך הקבוצה, כמשתתף שעבר את כל 12 הצעדים ביחד עם מאמן ומרגיש מוכן להנחות.
איך ניתנת הזכות להנחות:
ההנחיה בOA מורכבת משני רבדים: האישי והקבוצתי.
ברובד האישי קיימים המאמנים. מאמנים, אלו אנשים ותיקים בקבוצה שעברו את תהליך 12 הצעדים, אך לאו דווקא בחרו להיות מנחים (למרות שיש מאמנים שהם מנחים). תפקידם הוא לאמן את משתתפי הקבוצה ואת המנחים לעתיד. כל משתתף בקבוצה מקבל בתחילת דרכו כרטיס ביקור עם מספר טלפון של מאמן והוא זה שמלווה ובונה מסגרת קפדנית למשתתף כולל שיעורי בית, מעקב יומי ותפריט תזונתי. בOA קיים מאגר של מאמנים שאליהם אפשר לפנות.
ברובד הקבוצתי קיים המנחה. בסוף כל מפגש כל משתתף שמרגיש מוכן להנחות מגיש את מועמדותו על נייר שעובר בין המשתתפים ומשם עובר לארגון. לכל משתתף שרוצה לעבור את 12 הצעדים מצמידים מאמן. עבור מנחה לעבור תוכנית זו היא דרישת סף.
תפקיד המנחה:
הנחייה בOA אינה הנחייה ממושכת, היא כוללת מפגש חד פעמי בקבוצה מסוימת ולאחר מכן המנחה לא יכול להנחות שוב את אותה הקבוצה. המנחה מוזמן לפגישות של קבוצות שונות ברחבי הארץ ולפעמים אף חוזר לתפקיד המשתתף הרגיל.
בכל מפגש, כפי שכבר נאמר למנחה מוקצבות 20 דקות בהם הוא מספר את סיפורו האישי או כל סיפור מחייו שבו הוא בוחר לשתף את חברי הקבוצה. לאחר 20 דקות אלו המנחה "יורד מכיסאו" ושב להיות כאחד המשתתפים ובזה תם תפקיד הנחייתו. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי שיטה זו הוא שהמנחה מספר על תהליך ההחלמה שלו וכך למעשה "מוסר" הלאה את שעבר. ל"מסירה" שני היבטים, ע"י המסירה האדם מסיים להתמודד עם סוגיה כלשהי ומשיל אותה מעליו. וההיבט השני, מתעסק בעצם הלימוד מניסיון של אחרים.
למנחה תפקיד נוסף. הוא יכול להפוך למאמן של משתתפים פרטיים בקבוצה, כאשר יבקשו.
ההשתתפות בOA לא מחייבת ולא דורשת אך ברגע שמחליטים לאמן או להנחות נדרשת טוטאליות ומסירות רבה. לרוב על חשבון החיים הפרטיים כאשר אלו נשזרים בחיי ההנחיה.
במסגרת החוקים, אסור למשתתפים ולמנחים לדון עם אנשים מבחוץ בסיפורי הקבוצה.
ביבליוגרפיה:
דנה מ' (2007). טיפול קבוצתי בהפרעות אכילה: עקרונות כלליים ודוגמאות קליניות. מתוך ספר ערוך מקבץ כתב העת הישראלי לטיפול קבוצתי)גיליון מיוחד: הפרעות אכילה וטיפול קבוצתי). 12, 2, 17-34.
לצר י' וצ'ישינסקי א' (2003). הפרעת אכילה בולמוסית (BED)- תת קבוצה של השמנת יתר או של בולימיה נרבוזה?. הרפואה. 142, 7, 544-548.
שניידר ס' (2007). דבר העורך. מתוך ספר ערוך מקבץ כתב העת הישראלי לטיפול קבוצתי (גיליון מיוחד: הפרעות אכילה וטיפול קבוצתי). 12, 2, 6-7.
תאומים, ש' (2001). מראה מראה שעל הקיר, מי היפה בכל העיר. נדלה ב-1.8.2011 מתוך
Lewin, K. (1935). A dynamic theory of personality. Mc Graw-hill: NY, US.
Google
מאמרים נוספים מתחום קבוצות, נפש, טיפול קבוצתי, הנחיית קבוצות, קבוצה, קבוצת תמיכה
טיפול קבוצתי באכילה כפייתית לפי גישת 12 הצעדים/ענבר מאיר וסוניה רנדלטיפול קבוצתי ואתיקה/דר' חיים ויינברגטיפול קבוצתי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) למכורים/איתן אביטל וקרן נורניעבודה קבוצתית עם סוסים כמאפשרת צמיחה/טל-לי אביב כהן
דף הבית
מאמרים