עבודה קבוצתית עם סוסים כמאפשרת צמיחה
מודל ה- EAGALA עבודה קבוצתית עם סוסים כמאפשר צמיחה
טל-לי אביב כהן- פסיכולוגית חינוכית וקלינית, מדריכת רכיבה ומוסמכת לטיפול בעזרת סוסים ע"י ארגון EAGALA . מרצה במכללה י-ם ובמכון מגיד אוניברסיטה העברית-טיפול באמצעות בע"ח.
מבוא
במאמר זה ברצוני להתייחס לגישה טיפולית המשלבת עבודה עם סוסים ללא רכיבה. גישה זו גובשה ע"י גב' לין תומאס ,עובדת סוציאלית שהתמחתה בעבודה עם נוער ומשפחות. בשנת 1999 הוקמה העמותה EAGALA ,Eguine Assisted Growth and Learning Association .
עפ"י גישה זו ניתן לעבוד בקבוצות,משפחות ויחידים. העמותה פיתחה שני ערוצי טיפול עיקריים:Learning, EAL- Equine Assisted ו EAP- Equine Assisted Psychotherapy . ה-EAL הינה שיטת עבודה המבוססת על הגישה ההתנהגותית קוגנטיבית ומיועדת לתהליכים של צמיחה ע"י זיהוי דפוסים חוסמים ומפריעים לתפקוד ומציאת דרכים לשנותם. ה-EAP הינה גישה טיפולית המבוססת על גישת הטיפול הקצר מועד ולוקחת אלמנטים מגישת הגשטאלט.
במאמר זה ברצוני לתאר את הגישה ולהציג מקרה שבו נעשתה עבודה עפ"י ה-EAL עם קבוצת נערים בסיכון.
יתרונות הגישה בעבודה עם קבוצה
קבוצה טיפולית היא צורה יעילה של פסיכותרפיה ויכולה להביא לשינויים משמעותיים. יאלום מתייחס לכך שהשינוי הטיפולי "מתחולל דרך משחק גומלין רב פנים של חוויות אנושיות. לדעתו "חוויה רגשית מתקנת" של יחסי גומלין בין אישיים אוטנטיים המתרחשים בקבוצה הינה בעלת ערך רב יותר לצורך שינוי מתובנה.
קבוצה המאפשרת יחסי גומלין חופשיים עם מעט הגבלות מבניות תתפתח עם הזמן למיקרוקוסמוס של החברים המשתתפים בה.במרחב הזה יתגלמו דפוסי ההתקשרות שלהם באופן טבעי.
בעבודה עם ארגון ,סוג פעילות זה עם הסוסים מאפשר בנית צוות,תקשורת ביניהם שיתוף פעולה וחשיבה יצירתית.כל אילו חיוניים כ"כ להצלחה עסקית.(מנדרל)
המפגש בין הקבוצה האנושית לקבוצת הסוסים מוליד דינמיקה המאפשרת הערכת הקבוצה,קביעת מטרות לשינוי ועבודה עליהן . על מנת שהקורה במגרש יופנם ויועבר לחיי הארגון ישנה חשיבות רבה לדיון בסוף פעילות ומקביל בין שקורה בעבודה בקבוצה לבין חיי הארגון. (מנדרל)
מטרות הקבוצה הטיפולית הינן שונות וממוקדות יותר ביחיד ויחסיו הבין אישיים. ההתנסות בקבוצה מאפשרת התבוננות והכרת הדפוסים ומהווה מצע טוב לנסות ליצור שינויים.
במהלך התהליך שנעשה באמצעות ה-EAL אנו צופים במקביל בתהליכים ידועים של התפתחות קבוצה.
תרומתו של הסוס לתהליך
הסוס הינו בע"ח עדרי ,רגיש לחברי הקבוצה ומתקשר עימם באמצעות קול ושפת הגוף. שקדי מתייחסת במאמרה לדברי בארי (Barry) . הוא טוען שסוסים מתקשרים בתוך "מרחב חברתי" ובו הסוסים מביעים רגשות באמצעות מחוות גופניות.
כיון שהסוס הינו בע"ח גדול ועוצמתי ,כניסה למגרש עם סוסים חופשיים בשטח וללא ציוד על גופם, יוצרת עוררות רגשית ופיזית ומזרזרת התנהגות טבעית של האדם. המפגש עם בע"ח כה עוצמתי ומעורר השראה, מוביל את האנשים להגיב תגובות גולמיות ואף ראשוניות.
הסוס קולט את תחושות האדם השוהה לידו,ובמטה תקשורת חש גם את רגשות האדם ומגיב אליהם בהתאם.
שיטת העבודה והרציונל לה
עפ"י שיטת עבודה זו קיימים שני אנשי צוות הבאים משני רקעי הכשרה שונים.אחד הינו אדם הבא מהכשרה טיפולית והשני בא מהכשרה של עבודה עם סוסים. שילוב זה נובע מההבנה שיש צורך בהתבוננות מקבילה בו זמנית ,בסוסים ובאנשים. הנחת היסוד היא שהסוסים מהווים מעין מראה להתנהגות האנושית ולכן יוכלו לספר בהתנהגותם על החוויות הרגשיות והדינאמיקה בתוך הקבוצה.תפקידו של איש הסוסים המבין את שפת הסוסים לתרגם אותם לאיש הטיפול אשר יוכל ליצור אינטגרציה בין התנהגות הסוס לבני האדם.
העבודה משלבת התנסות במגרש ודיון על הנעשה והבנת התהליך.במהלך הדיון איש הסוסים משקף את מה שראה בהתנהגות הסוסים ובעל הרקע הטיפולי מנחה דיון במשמעויות כפי שהמשתתפים מבינים,משקף את מה שראה במגרש מהצד האנושי ומוביל את הקבוצה ללמידה על התנהגותם.
בגישה זו קיים דגש חשוב על שימוש בשיקוף ולא פירוש.השיקוף מתמקד בעיקר בסוסים. הדיבור על התנהגות הסוסים מפחיתה מחברי הקבוצה את תחושת האיום והחשש מהאשמה. דבר זה מאפשר התבוננות פנימית יחסית מהירה.
בטיחות
ישנה השקעת חשיבה משמעותית בנושא הבטיחות על מנת לאפשר למשתתפים תחושת ביטחון. תחושת הביטחון תאפשר מרחב טיפולי בטוח החשוב כ"כ להתפתחות התהליך הקבוצתי.
להלן פירוט התפתחות העבודה עם קבוצה של נערים בסיכון שהגיעה לעבודה של כ3 שעות.(עפי התאוריה של (המודל של ר.מקנזי וג' ליווסלי)
1. התקשרות-
בשלב זה חבורת הנערים הגיעה חלקם היו משולהבים והחלו לרוץ לכיוון
המגרש,משמיעים קולות צהלה.חלק מהנערים היה עצור יותר ושקט.
כשהנערים התאספו הם החלו להישמע הערות ציניות אחד כלפי השני
המסמלות את חווית החשש והפחד שלהם.
במהלך התצפית על הסוסים הם השוו בין הסוסים לחלק מהנערים
2. דיפרנציאציה-
קבוצת הנערים התבקשה להתפזר במגרש ולעמוד צמוד לגדר.הם
התבקשו לפעול כך שימשכו את תשומת לב הסוסים ,ללא עזיבת הגדר.
לאחר דקות ספורות בהם הנערים השמיעו קולות והסוסים עדיין עמדו
מהוססים,החלו הנערים לעזוב את הגדר ולנסות להתקרב לסוסים. תגובת
הסוסים היתה בתחילה ריצה קלה ובריחה מהנערים ובהמשך החלה ריצה
מקבילה של הנערים והסוסים. חלק מהנערים התחיל לצעוק "נראה אותך
יא גבר..יא פחדן ...אין לך ביצים...נראה אותך מתקרב לסוס. התהליך
הופסק מטעמי בטיחות. מתצפית על הסוסים נראה כי הם הגיבו למתיחות
הרבה שנוצרה בין הנערים ולכאוס שנוצר בעקבות שבירת החוקים.
3. אינדיבידואציה -בשלב השלישי הפרט אמור לפתח את ההבנה על עצמו ע"י חשיפה ושיקוף. ההתבוננות פנימה משמעותית לתהליך.
לאחר שהנערים הוצאו מהמגרש נעשה תהליך של עיבוד והתבוננות על מה שקרה במגרש.בתחילה הנערים הביעו זלזול והערכה כלפי חלק מחברם,אך ככל שהשיח התמקד בדיבור על הסוסים נוצר שיתוף על החוויות הפנימיות יותר.הנערים הציעו מספר הצעות להתנהגות הסוסים. אחד מהם טען שהסוסים הרגישו אותם מבולבלים והתחילו בעצמם להתבלבל.דובר על הבלבול בין חווית הכוח בקבוצה שלהם שאולי היטשטשה בגלל החשש מהמשימה החדשה ומהתנהגות הסוסים.
אחד הנערים אמר שהגבולות לא נשמרו וזה גרם להכל להתבלבל ולא היה
שקט. הוא אמר שכך הוא מרגיש מאז נזרק מביתו.
4. קרבה-בשלב הרביעי אנו צופים בפיתוח מעורבות בין אישית ואפשור להשפעה הדדית.קיים חשש מדחייה.
לאחר השיחה הקבוצה חולקה למספר קבוצות כשכל קבוצה התבקשה
לבחור בסוס לטפל בו .הוצע ציוד הברשה.
הנערים נכנסו למגרש ובתחילה היתה מתיחות קלה סביב בחירת הסוס ואף
חשש שהמשימה תתפס "נשית". אך מרגע שבחרו בסוסים והחלו להבריש,
השתרר שקט וכל אחד מצא את מקומו ושיתף פעולה. לא היתה תחרות בין
הקבוצות אולם לעיתים הם עברו ושאבו רעיונות זה מזה.
הסוסים עמדו ביניהם עם ראש מורכן ללא ניסיון להתרחק מהנערים.
5. הדדיות-בשלב החמישי נבנית הבנה בנוגע לחשיבות מקומו של כל אחד בקבוצה והבנה לגבי המחויבות לקבוצה.
בשלב זה הנערים התייחסו לכך שחשו שהם צוות ותחושת התחרות שהיתה
קודם פחתה. דבר זה הוביל לשקט ולשיתוף הפעולה.
6. בשלב הסיום היחיד מחזק את האוטונומיה שלו ומטמיע את ההתנסות
הקבוצתית. עבור הנערים ההתנסות היתה חשובה כמראה ליחד וללחוד
בחיים. ודובר על רצון להמשיך לעבד את הנושאים שעלו.
מתוך תיאור הקבוצה ניתן לראות את ייחודיות שיטת העבודה. העבודה נעשית במרחב פתוח ,בטבע ומאפשרת תחושת שחרור. הסוסים מהווים שותפים משמעותיים בתהליך הטיפולי והעבודה המקבילה של שני אנשי צוות מאפשרת למנף את התנהגות הסוסים לטובת התהליך הטיפולי. אין זו עוד התנסות אתגרית מהנה אלא עבודת הסוס מאפשרת מתן עומק משמעותית.
- . שקדי,א. (2004) רכיבה טיפולית מלמדת "מטה תקשורת" בחינוך מתוך חיות וחברה גליון 25 קיץ 2004
- יאלום,א. לשץ,מ (2006) טיפול קבוצתי תאוריה ומעשה,כנרת.
- זיו,י.בהרב,י (2001) מסע קבוצתי,הוצאת גל.
- Introducation to equine-assisted psychotherapy,u.s.a (2006 ) P,Mandrell
Google
מאמרים נוספים מתחום קבוצות, נפש, טיפול קבוצתי, הנחיית קבוצות, קבוצה, קבוצת תמיכה
טיפול קבוצתי באכילה כפייתית לפי גישת 12 הצעדים/ענבר מאיר וסוניה רנדלטיפול קבוצתי ואתיקה/דר' חיים ויינברגטיפול קבוצתי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) למכורים/איתן אביטל וקרן נורניעבודה קבוצתית עם סוסים כמאפשרת צמיחה/טל-לי אביב כהן
דף הבית
מאמרים