טיפול קבוצתי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) למכורים
בעיית השימוש לרעה בחומרים היא בעיה כלל עולמית המקבלת התייחסויות נרחבות. ברוב המדינות המפותחות ובחלק גדול של המדינות המתפתחות הוקמו ארגונים ממשלתיים שתפקידם להתייחס לפתרונות לבעיה חמורה זו (לונטל, מוסקו, רק,1999).
לבעית השימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים יש שלוש השלכות עיקריות הדורשות התייחסות:
1. בעית הפרט המכור ומשפחתו.
2. בעיית סביבתם הקרובה של המכורים.
3. הבעיה החברתית הכללית.
הגדרת בעיית ההתמכרות עפ"י מועצת העובדים הסוציאליים היא: "מצב של הרעלה כרונית של אדם, כתוצאה משימוש חוזר ונישנה בסם. המצב מאופיין בד"כ בצורך נפשי חזק וכפייתי להשתמש בסם, בנטייה להגדיל את הכמויות הנצרכות של החומר (סבילות) ובפיתוח תלות פיזית בחומר. מניעת השימוש בחומר מהאדם תגרום לתופעה של סימני גמילה. התמכרות מתקיימת כאשר החומר שהאדם משתמש בו כדי להקל על כאב הוא גם הגורם לסבל ולכאב המתקיימים כשהאדם מנסה להשתחרר ממנו. מעגל סגור זה של פיתרון ובעיה יוצר אמביוולנטיות אצל המשתמש כלפי תהליך הגמילה"(לונטל, מוסקו, רק,1999)
על פי הגישה הקוגנטיבית ההתנהגותית לטיפול במכורים, שמתבססת על תיאוריית הלמידה החברתית (,(Bandura,1977 השימוש בסמים הוא התנהגות נלמדת, שמקורו בציפיות חיוביות של הפרט בנוגע להשפעת הסם ובהעתקת מודל חיקוי של בני משפחה או חברים המשתמשים בסמים.
למעשה, במסגרת גישה זו נכללות מספר גישות קרובות:
- גישה המדגישה תהליכי חשיבה מוטעים אופייניים, אשר מבוססים על אמונות אי רציונאליות, על הטיות תפיסתיות וסבילות נמוכה לתסכול, המכשילים את המכור. גישה המדגישה את יחסי הגומלין בין היחיד לסביבה כמעצבים את ההתנהגות ההתמכרותית ועוד.כמו כן, בגישת ה- CBT אף מושם דגש על המסוגלות העצמית הנמוכה של הפרט להתנזר מסמים, וכן על מיומנויות התמודדות לא מועילות המתבססות על דפוסי התנהגות של הימנעות הפרט בהיתקלותו במצבי לחץ .(Moos, 2007) לטיפול הקוגנטיבי- התנהגותי במכורים יש מספר מטרות:
א.לחשוף סכמות חסרות תועלת לפרט, אמונות וטעויות חשיבה.
ב. לחשוף את האופן שבו החשיבה קשורה לרגש.
ג. לשפר מיומנויות התנהגות ודפוסי התמודדות ע"י חיזוקים.
ד. לחזק מסוגלות עצמית ומוטיבציה של המכור להיגמל מהסם.
.(Brook, 2002; Liese, Beck, & Seaton, 2002)
בטיפול הקבוצתי גישה זו מיושמת במספר דרכים: ראשית, באמצעות הדגמה ע"י המנחים, בינם לבין עצמם ובינם לחברי הקבוצה של התנהגות נורמטיבית המהווה מודל לחיקוי, שנית, באמצעות הגברת המוטיבציה והיכולת העצמית של חברי הקבוצה להתגבר על הפיתוי להשתמש בסם, תוך עידוד ומתן חיזוקים על הימנעות משימושו, שלישית, באמצעות בניית מטרות, יעדים ותכנים שנקבעו מראש, המבנים את הקבוצה.
לשיטות טיפול התנהגותיות קוגנטיביות יש מקום נכבד בתחום הטיפול בבעיות ההתמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים, במשך העשורים האחרונים.
במסגרת קבוצת טיפולים זו, קיים הטיפול המציאותני. בתחום הטיפול בנפגעי סמים קיימת שכיחות גבוהה לעבודה קבוצתית. בעבודה זו יש צורך להתחשב בשיקולים הבאים:
א.הצורך בגבולות ברורים בקבוצה בהתחשב בנטייה לחרדה.
ב. הצורך למנוע בריחה מהקבוצה מול קשיים ומצבי קונפליקט, התנהגות המאפיינת נפגעי סמים בחייהם.
ג. התייחסות לאלמנטים הסוגסטיביים באישיות המתמכרים הבאים לידי ביטוי בהתנהגותם היומיומית ובנטייתם לקיצוניות ודוגמטיות מחשבתית.
להלן תיאור של התהליך הקבוצתי המציאותני:
השלב הראשון.
הקבוצה עוסקת ביצירת הקשר הבין אישי והקבוצתי הראשוני, ע"י חשיפה אישית. באופן זה נוצר תהליך של היכרות הדדית, דבר היוצר בקרב משתתפי הקבוצה תחושת אמון הדדי, ואמון באפשרות להפיק תועלת מההשתתפות בקבוצה ומהאינטראקציה עם המשתתפים האחרים ((Mackenzie, 83. יתר על כן, גילויין של נקודות דימיון בין המשתתפים, יוצרת אצלם תחושת הקלה זמנית ואף תחושת אופטימיות אשר מתגברת עם התקדמות תהליך ההיכרות ונובעת מהגילוי שהבעיה אינה בלעדית להם ומהיוודעות לאפשרות לשינוי כתוצאה מההשתתפות בקבוצה, המכוונת להשגת שינוי אישי אצל כלל המשתתפים. שלב זה מסתיים כאשר מושגת בקבוצה תחושת לכידות ואמון ביכולת לעבוד ביחד, וכלל המשתתפים מבינים את מודל הטיפול ומסכימים להמשיך לעבוד על פיו.
בשלב השני (עכשווית- הבדלה ),
בתחילתו, מסבירים מנחי הקבוצה את המודל ושיטת העבודה. לאחר מכן, מתבקשים חברי הקבוצה לתאר את מצבם והתנהגותם הנוכחית ללא הסברים ותירוצים וללא הצעת פתרונות לכך. כאן נדרשת חשיפה עצמית גבוהה של המשתתפים ולמידת ההבדלים ביניהם, דבר שגורם לשיפוטיות, הלקאה עצמית וסיפוק תירוצים היוצרים בהמשך תחושות של חרדה ומבוכה בקרב החברים. בשלב זה קיימת אמביוולנטיות, מאחר וחברי הקבוצה נדרשים מחד גיסא לתאר את מצבם העכשווי, אך לא לפעול להשגת הקלה מיידית מאידך גיסא. שלב זה, נמשך לעיתים מספר מפגשים, וזאת מאחר ואין באפשרותו להסתיים בטרם כל המשתתפים מתארים ברמה כלשהי את מצבם והתנהגותם העכשווית. המשתתפים- מכורים בשלבי החלמה ראשוניים, מתקשים באופן מיוחד להכיל מצבים קונפליקטואליים המלווים בתחושות ורגשות חזקים. לשלב זה חשיבות רבה להמשך התהליך, ולכן על המנחים להדגיש בפני הקבוצה את חשיבותו, את הרווח האישי שבתרגול חשיפה לקושי, התמודדות עימו ופיתוח סובלנות וסבלנות לעצמי ולאחר ככלי התמודדות. הדגשים אלה תפקידם להקל על הקשיים הנוצרים ולמנוע נשירה מהקבוצה, אשר עלולה להיווצר כתוצאה מקשיים אלו. כמו כן, במהלך שלב זה האינטראקציה בין החברים מתפתחת ומעמיקה, דבר המביא לנכונות רבה יותר לחשיפה הפרט בקרב הקבוצה.ניתן לעבור לשלב הבא כאשר קיים מספיק מידע לקבוצה על מצבם העכשווי של כלל חברי הקבוצה.
שלב שלישי (שיפוט ההתנהגות-הבדלה לקראת ייחודיות).
הוא שלב בדיקה וניתוח עצמי, וחל בו מעבר של הקבוצה מקונפליקט לתמיכה הדדית ותחושת אחדות. בשלב זה ניתן לחברי הקבוצה לשפוט את התנהגותם ומצבם באופן עצמי והדדי, לרוב לאחר שעליהם היה להימנע מלעשות זאת באופן מיידי. למעשה מודל הטיפול מייצג פה קונפליקט מבוקר ע"י הבניית התהליך הקבוצתי ששולל באופן מלאכותי מהקבוצה הצגת התנהגות ושפיטתה באופן ספונטני. בשלב זה נוצר תפקיד הקבוצה באחריות משותפת ליחיד, ועולה היתרון של התהליך המשותף, המוביל לבחינה מציאותית יותר, ומונע קיצוניות אופיינית. בשלב זה חל מעבר של הקבוצה בין יחסי קרבה ותמיכה ליחסים קונפליקטואליים, אשר אמור לאפשר פיתוח מנגנונים לפתרון קונפליקטים וביסוס יחסי קרבה מציאותיים. שלב זה מסתיים כאשר לכל משתתף בקבוצה ברור תחום ההתנהגותו הבלתי רצויה, שיש לשנותה.
שלב רביעי (החוזה הגדול- יחודיות וקרבה):
בשלב זה מתקיים משא ומתן על מטרות אישיות בין חברי הקבוצה.המשתתפים עוסקים בתכנון התנהגות אחראית אשר מכוונת להשגת מטרה שהציבו לעצמם-על כל משתתף להציע מטרה ריאלית להשגה( בזמן המוגדר לקיום הקבוצה), בהתאם לתיאור מצבו, התנהגותו ותהליך השיפוט ההתנהגות שקדמו לשלב זה. בשלב זה מתאפשרת קרבה רבה יותר בין המשתתפים הודות למידע הרב יותר שלהם זה על זה, ולמעשה הם מתוודאים לאחריות הדדית ולמשמעותם של יחסים.
שלב חמישי (אחריות ומחוייבות הדדית):
בשלב זה הקבוצה מתפתחת למערכת של עזרה הדדית- לאחר שחברי הקבוצה מתבקשים ליישם את התכנון, לבצע משימות ולדווח על ביצועם בקבוצה, הם עוזרים ומלווים אחד את השני, ברעיונות לדרכי ביצוע המשימות האישיות, וכן בביצוען.באופן זה, הם לומדים מחד על אחריות ועצמאות אישית, ומאידך על מחויבות ותלות הדדית.
שלב שישי (סיכום- פרידה, הכללה ועצמאות):
שלב זה ידוע בחשיבותו היתרה, מאחר ותפקידו לקשר בין ההשגים שהושגו במהלך ההשתתפות בקבוצה להמשך חיי היום יום של המשתתפים(1985,yalom). למנחים יש תפקיד חשוב, בהבטחה שעבודת הסיום, הסיכום והפרידה תעשה, ושהקבוצה לא תחוש באופוריה מחד, או ביטול ההשגים מאידך. אם כן, ידוע שלמכורים בשלבי החלמה שונים קשיים רבים בחייהם, והפיכת חייהם למאורגנים דורשת עבודה קשה ורבה(קסן, 1994).השילוב בין עבודה קבוצתית לעבודה על פי מודל המציאותני דורש יכולת גבוהה מהמנחים והמשתתפים לשלב בין התכנים העכשווים של הקבוצה במפגש, לבין אלה מחיי היום יום של חבריה. המנחה בדרך זה אמור לאפשר מרחב עבודה עצמאי לקבוצה (לונטל, מוסקו, רק,1999), אך עם זאת להיות אקטיבי ויוזם .
ביבליוגרפיה
מרכז רפואי רמב"ם חיפה (יולי 1999 )כתב עת "טיפול מציאותני הלכה למעשה – הדוגמא של טיפול בנפגעי סמים " דוקטור אלי לונטל ,נווה מוסקו ורות רק - מרכז רפואי רמב"ם חיפה הוצאה של מרכז רפואי רמבם
קסן, ל,(1994) סיווג ותיכנון עבודה בקבוצות במסגרת התערבות ישירה בעבודה סוציאלית. חברה ורווחה, טו, 1, ימ' 43-62
Advances in groups psychotherapy,Livesley, W.J. (1983)."A Developmental Model for brief Group Therapy"
Bandura, A. (1977). Self efficacy: toward a unifying theory of behavior
change. Psychological Review, 84, 191-215
Brook, D. (2002). Ethnicity and culture in the group therapy of substance
abuse. In D. Brook & H. Spitz (Eds.), The group therapy of substance
abuse(pp. 225-241). New York: Haworth Medical Press
Moos, R. H. (2007). Theory-based active ingrediants of effective treatments
for substance use disorders. Drug and Alcohol Dependence, 88, 109-121
Yalom' d.i.(1985). The theory and practice of group psychotherapy' basic books' N.Y.
Mackenzie, K.R,
Google
מאמרים נוספים מתחום קבוצות, נפש, טיפול קבוצתי, הנחיית קבוצות, קבוצה, קבוצת תמיכה
טיפול קבוצתי באכילה כפייתית לפי גישת 12 הצעדים/ענבר מאיר וסוניה רנדלטיפול קבוצתי ואתיקה/דר' חיים ויינברגטיפול קבוצתי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) למכורים/איתן אביטל וקרן נורניעבודה קבוצתית עם סוסים כמאפשרת צמיחה/טל-לי אביב כהן
דף הבית
מאמרים