דף הבית  מי אנחנו  שאלות ותשובות  סדנאות  רשימת קבוצות  מגזין  צור קשר  מאמרים  תוכניות הכשרה
מאמרים >השפעות חיצוניות על התערבויות בקבוצה- 2 / ערן אביב

השפעות חיצוניות על התערבויות בקבוצה- 2 / ערן אביב

 
 
חשבתי לעצמי שהנה "זה" מתחיל שוב ו"זה" ממש לא התאים לי. אני שומע את המשתתפת אומרת בכעס: "לא ממש ברור לי מה אתם (המנחים) רוצים מאיתנו..... אתם לא מעורבים, כמעט ולא מדברים..... השתיקות האלה לא במקום....". מצד שני, כולי נדרך בצפייה לראות כיצד מתפתחים הדברים בקבוצה – ברור לי שאנחנו באחד מהרגעים הללו שיש בהם פוטנציאל לשינוי משמעותי בעבודת הקבוצה.
 
בגיליון הקודם תיארתי באריכות את הרקע ובעיקר את הנחות העבודה שאיתן הגענו, שני המנחים, לתחילת הסשן הזה. כאמור אני שומע את הדברים של אותה משתתפת ומבין שאני צריך עכשיו לגייס כוחות ולהיות מאוד ממוקד. במובן מסוים אני אפילו נרגע שהדברים עולים דווקא עכשיו – בשלב יחסית מוקדם של הקבוצה. עוד לפני שהמשתתפת הספיקה לסיים את דבריה, משתתף מהקבוצה השנייה אמר לה: "מה... גם אצלכם זה ככה?...." ומייד המשיך וחיזק את דבריה. המנחה השנייה הזמינה עוד התייחסויות, מה שאפשר לתגובות נוספות שאופיינו בכעס ובתסכול לעלות.
 
לא רק ה"מוסיקה" של התגובות הייתה דומה, אלא גם התוכן שלהן. עיקר התגובות התייחסו אלינו המנחים והן אופיינו בדרישה מאוד תקיפה שניתן יותר משובים למנהלים בתרגילים, שנגדיר בצורה יותר ברורה מה נכון ומה לא נכון לעשות כמנהלים בתרגילים ושלא נתעקש על לוחות הזמנים של העיבודים וננסה ל"לחלוב אותם" במקום להמשיך הלאה. מאלף היה לראות שאותן התייחסות הגיעו בעצם משתי קבוצות שונות שעבדו בחדרים נפרדים עם מנחים שונים. זאת ועוד, לא רק ששתי הקבוצות "הזינו" זו את זו, חלק מהמשתתפים החלו להניח כי יש לנו, המנחים, אג'נדה ברורה נגדם.
 
אל מול הקול הקבוצתי הזה, היה גם קול אחר: שני משתתפים העלו את הקושי שהם חוו בלהתייחס לחברי הקבוצה האחרים, לנתח את מה שהם עושים ולהעביר עליהם משוב בונה. משתתפת נוספת אפילו דיברה על כך שיש הימנעות בקבוצה ושלא ממש מתעמקים ומנסים להתייחס לכל חברי הקבוצה. הקולות הללו "נבלעו" בתוך הקבוצה, גם כאשר אנחנו המנחים ניסינו להבליט אותם, למשל באמצעות שיקוף של הימנעות הקבוצה מלהתייחס אליהם.
 
ככל שחלף הזמן, התחדד לי שאנחנו המנחים פספסנו. כפי שציינתי בטור הקודם, כבר בהכנה שלנו לסדנא היה לנו ברור שההנחיה שלנו צריכה להיות יותר מעורבת מאשר בדרך כלל, שאנחנו צריכים לעשות מודלינג יותר ברור למשתתפים בקבלה ומתן משוב, בבחינה של עמדות הקשורות ביוזמה ובדחיפה לדיאלוג פתוח. למרות שחשבתי שאני עושה זאת, בסשן הזה התברר שלקבוצה יש צורך ביותר התנהגויות שלי בכל אחד מהתחומים הללו. לפיכך, בשלב מסוים בחרתי לקחת אחריות על ההנחיה ולקבל את המשוב של המשתתפים. מעבר להצהרה הזו שנתתי בקבוצה, כבר באותו הסשן מצאתי את ההזדמנות לתת משוב מיידי לאחד המשתתפים על דפוס התקשורת שלו בקבוצה. נראה היה שההודאה שלי בטעות שלי כמנחה תרמה מאוד לקבוצה בכמה מישורים: ראשית, הקבוצה ראתה הלכה למעשה שאנחנו המנחים לא נבהלים או מתפרקים מביקורת. שנית, התגובה נתנה לגיטימציה לקיים דיאלוג פתוח וביקורתי מול הסמכות. שלישית, העברתי מסר למשתתפים באמצעות ההתנהגות שלי שלנו המנחים אכפת מהמשתתפים. 
 
כל זה היה טוב ויפה, רק שהוא לא קידם באופן משמעותי את עבודת הקבוצה. ככל שעבר הזמן הסשן הפך ליותר ויותר תקוע. אני הרגשתי חוסר שקט ולא ממש הבנתי מה קורה לקבוצה. לכאורה הקבוצה עוסקת במה שמטריד אותה: החרדה של מה יקרה לחברויות אחרי הסדנא אם משתתפים יעבירו משובים האחד לשני על התנהגויות ניהוליות במסגרת הסדנא. על התוכן הזה אנשים מדברים, זה "מתאים" להנחות העבודה שלנו על הקבוצה, רק שהקבוצה דשה בנושא זה שוב ושוב ובפועל תחושת התקיעות ממשיכה.
 
בדיעבד, זה היה הפספוס השני שלנו באותו הסשן: אנחנו "התאהבנו" בהנחות העבודה שלנו על הקבוצה ונאחזנו בהן. נושא החברויות היה אמנם משמעותי בקבוצה, אבל הוא לא היה הגורם המרכזי (או היחיד) לתקיעות. התמונה התבהרה כאשר לקראת סוף הסשן אחד המשתתפים זרק הערה צינית ש"רושמים פה את מה שנאמר". הערה מסוג זה היא כל כך משמעותית שבכלל לא חשבתי פעמיים ושאלתי אותו למה הוא מתכוון. ואז, בהססנות, החלו הוא ומשתתפים אחרים להעלות את הקושי שיש ללמוד בקורס ממיין.
 
כשהנושא הזה עלה ממש כעסתי על עצמי והייתי מאוכזב: הרי העובדה שהקורס ממיין ידועה מיומו הראשון של הקורס, ועם זאת לאורך כל הסשן לא חשבתי על כך פעם אחת. זאת ועוד, כשהתחלתי לשחזר אמירות של משתתפים שונים יכולתי לזהות את הקושי שיש לגבי המיון עוד בשלבים מוקדמים של הסשן או הסדנא.
 

מה קרה בהמשך? השמת נושא המיון על השולחן אפשרה לנו המנחים (ובהמשך גם לארגון) לבצע תאום ציפיות חד וברור יותר על ההערכה ומשמעויותיה בקורס. תאום ציפיות זה, אפשר לקבוצה לזוז הלאה עד להיתקעות הבאה שלה.

ברמה היותר אישית שלי, עבורי הסשן הזה היה תמרור אזהרה משמעותי ל"היתקעויות" שלי כמנחה.

Google


מאמרים נוספים מתחום קבוצות, קבוצה, קבוצות בארגון
השפעות חיצוניות על התערבויות בקבוצה- 2 / ערן אביב/
כנס PMI 2009 - הרצאה בנושא הפרויקט כמערכת קבוצתית/
שילוב רייקי בעבודה קבוצתית/ציון זהבי
טקטיקות השפעה בקבוצה ובצוות/אורי גלוסקינוס ואמיר רוזן


קבוצה טיפולית |  פסיכודרמה |  הנחיית קבוצות  |  פסיכודרמה לילדים |  קבוצה | 
?Google+??