קבוצות תמיכה לחולי סרטן - סיכום ממצאים
קבוצות לחולי סרטן-סיכום ממצאים
מחלת הסרטן הינה הגורם מספר שתיים למוות באמריקה(הראשון הוא מחלות לב).עבודות ומחקרים רבים נעשו וניסו לבדוק כיצד ניתן להקל על חיי החולים,גם על התוחלת וגם על האיכות.
בעבודה זו אנסה לסכם את הממצאים הקושרים בין מחלת הסרטן לבין טיפול פסיכולוגי בכלל וטיפול קבוצתי בפרט.
Omne-ponten,Holmberg,and Sjoden (1994) מצאו כי 45% מתוך 99 חולות סרטן השד שאחריהן הם עקבו,המשיכו לחוות חרדה ודכאון משמעותיים גם שנה לאחר האבחנה.גם מחקר אחר מוקדם יותר שבדק 274 חולות סרטן השד הגיע למסקנות דומות על-פיהן אצל רב החולות נמצאו בעיות בריאותיות נפשיות מתמשכות במהלך השנה שלאחר האבחון .(Vinokur,Thraett,Caplan,andZimmerman,1989)
הספרות והמחקרים הרבים מתארים מצב די משותף לחולי הסרטן,כאשר המסקנה העיקרית היא כי לחץ ומתח נפשי משותפים לחולי סרטן בכל רמות האבחנה והטיפול(Spiegel,D.andDiamond, ).לאור ממצאים אלו נראה זה אך טבעי כי חולי הסרטן יזדקקו לסיוע נפשי,לתמיכה ולטיפול פסיכולוגי בכל שלבי המחלה.
שפיגל ודיאמונד טוענים כי ההתערבות הפסיכותרפוייטית נחוצה לחולי הסרטן משום שהיא מאפשרת קונטקסט בטוח שבו אפשר יהיה לשלוט בהשפעה המפחידה של המחלה.כאשר לחולה יש מקום וזמן ספציפיים שבהם הוא יכול לבטא את הפחדים שלו(פחד מכאב,פחד ממוות...)הוא יכול להתמודד איתם באופן יעיל יותר.מעבר ליכולת לבטא ולדבר ישנן גם תכניות פסיכותרפויטיןת רבות,אישיות וקבוצתיות,אשר מלמדות הלכה למעשה מיומנויות התמודדות שונות וטכניקות אשר עשויות להיות יעילות במיגור ובהפחתה של סמפטומים של כאב וחרדה.
טיפול קבוצתי לחולי סרטן הינו יעיל במיוחד ויש לו מספר יתרונות:
-הטיפול מעניק תמיכה חברתית.ההשתייכות לקבוצה כלשהי מאפשרת לחולים לחוות תחושת קהילתיות הכרחית החיונית מאוד להתמודדות יעילה ואף יותר מכך-היא מספקת הזדמנויות ללמידה ולהפריה הדדית(Spiegel,1993).
-Riessman(1965) מתאר את הרווח הכפול של המטופלים בקבוצה ומכנה אותו Helper-Therapy Principle. רייזמן מתכוון לכך שכל חולה המשתתף בקבוצה לא רק מרוויח מכך שהוא מקבל מידע ותמיכה מאחרים ומהמנחה,אלא עצם זה שגם לו יש מקום לתרום בו מהניסיון ומהידע שלו ואולי גם לסייע לאחרים להתמודד עם משברים דומים לשלו-גורמים אלו תורמים להעלאת הדמוי העצמי של החולה המסייע ולתחושת הערכה וסיפוק עצמי.
-הטיפול הקבוצתי הוא יעיל גם מבחינה כלכלית.מעבר לכך שהוא זול יותר מטיפול פרטני הוא גם מקטין את הצורך בשימוש בתרופות( בשל יעילותו והשפעתו גם על המצב הרגשי וגם על ההתמודדות עם כאבים) אשר מחירן יכול להגיע לסכומים גבוהים ביותר.
-הקבוצה מאפשרת הבעה רגשית וזה חשוב מאוד שחולי הסרטן יחוו ויביעו שכן ככל שיש יותר ביטוי של הרגשות ההתמודדות איתם היא מוצלחת יותר.
-חולי הסרטן צריכים להתמודד עםנושאים קשים מאוד כגון הפחד ממוות,תהליך הגסיסה,פרידה מאהובים,איבוד שליטה ועוד.כאשר נמצאים בקבוצה קל יותר להתעמת עם נושאים אלו שכן בקבוצה ישנה נטייה לדבר ולשוחח גם על בעיות החיים המאיימיות ביותר(Spiegel,1993).בנוסף,התמודדות והתעמתות ישירה עם נושאים שמאיימים על החיים עשויות לסייע למטופלים לעבור מהתמקדות ברגש להתמקדות באיך מתמודדים עם הבעיה,מה עושים(Moos,Schaefer,1987).
-הקבוצה מהווה פורמט יעיל ביותר להתמודדות עם בעיות משפחתיות.חולי סרטן רבים נתקלים בחוסר פתיחות בקרב בני משפחותיהם ובקשיי תקשורת שונים.הקבוצה מסייעת להתמודד עם כך ע"י כך שהיא גם משמשת מקום להעלאת הקושי וגם מהווה במה:המטופלים יכולים קודם להביע את הצרכים והמשאלות שלהם לגבי המשפחה בקבוצה(להתאמן ו"לעשות חזרות") ולבדוק מהי הדרך הטובה ביותר להבהיר זאת במשפחה.
-הקבוצה תורמת לשיפור מערכת היחסים של החולים עם הצוות הרפואי.הקבוצה משמשת כמקום שבו אפשר לקבל תשובות ומידע רפואי ומעבר לכך,החולים מקבלים עידוד להיות יותר אקטיביים בהחלטות הטיפוליות ולשקול אלטרנטיבות בזהירות.כתוצאה מכך הם מרגישים יותר מעורבים ומביעים פחות התנגדות כלפי הצוות הרפואי והטיפול הרפואי,מה שתורם לשיפור משמעותי בתקשורת עם הצוות.
-חולי סרטן נאלצים לא פעם לעבור טיפולים רפואיים קשים מאוד.פעמים רבות החולים מוותרים על המשך טיפול,מחפשים טיפול חליפי פחות קשה (ולעיתים גם פחות יעיל),עוברים מטיפול לטיפול ותניידים בין רופאים שונים.הם מגלים חוסר עקיבות ואי היצמדות לטיפול רפואי קשה במיוחד.גם במקרים אלו מספקת הספרות עדויות לכך שהשתתפות בקבוצה טיפולית משפרת את הדבקות בטיפול הרפואי.גם אייזנטל,אמרי,לזר ואודין(1979)וגם וויצינסקי(1990) מצאו כי ההשתתפות בקבוצה מסייעת למטופלים בכמה מישורים:
א.לשלוט טוב יותר בחרדה המזוהה עם הטיפול.
ב.להבין טוב יותר את הסיבות להחלטות הטיפוליות/רפואיות.
ג.להרגיש יותר בשליטה לגבי מטרות הטיפול באמצעות תקשורת טובה יותר עם הצוות הרפואי.
ד.לגייס תמיכה מחברים ומבני משפחה להשתתף בטיפול.
כל תחומי השיפןר הללו,אשר את חלקם הזכרתי גם בסעיפים אחרים,תורמים לדעת החוקרים ליותר עקיבות ודבקות בטיפול הרפואי גם אם הוא קשה ביותר.
כמובן שכמו בכל הפניה ושיבוץ בקבוצה טיפולית,יש לקחת בחשבון גורמים ומרכיבים נוספים.אמנם המחלה המשותפת והחוויות הדומות הן מרכיב חשוב אך אסור לשכוח לבדוק את מידת ההתאמה לקבוצה הטיפולית.גורמים היכולים להוות גורמים מפריעים לטיפול הקבוצתי הינם גורמים אישיותיים שונים,הסטוריה של דכאון אשר אינה קשורה למחלת הסרטן,הערכה עצמית נמוכה במיוחד, נוירוטיות,כשלונות חוזרים ונשנים בטיפולים קודמים,חוסר שיתוף פעולה של המשפחה והסביבה התומכת והמטפלת.
כמי שעוסקת בהנחיית קבוצות ובטיפול קבוצתי,נראה לי כי ההתמודדות עם סוג זה של אוכלוסייה היא קשה במיוחד.חסרה לי בחומר שקראתי התייחסות לצד של המנחה/המטפל.השהייה באווירת המוות התמידית,על הגבול הכ"כ דק שבין חיים למוות,נראית קשה מאוד לביצוע,בלתי אפשרית כמעט,ובכל זאת ישנם אנשים שעושים זאת. לעיתים אני חושבת על הטיפול באוכלוסיה כזו כעל עבודת קודש.
אני אישית מעדיפה בשלב זה של חיי להימנע מהתמודדות מקצועית עם חולים סופניים.אני זוכרת שעוד בתקופת הכשרתי כעובדת סוציאלית,כאשר שיבצו אותנו למקומות ההכשרה המעשית לא הבנתי איך "מנחיתים"סטודנטיות צעירות למחלקות אונקולוגיות,כאשר אחת המשימות גם הייתה להנחות קבוצת חולים.למרות זאת כן מסקרן אותי לקרוא ולשמוע כיצד אחרים עושים זאת ומתמודדים עם הקושי הרב.כיצד אפשר לא להמשיך לחשוב על חולה גוסס גם מעבר לשעות העבודה,איך מצליחים לשים בצד את תחושת הרחמים ולהיות מנחים מקצועיים ואסרטיבים כשצריך לאמר דברים באופן ישיר גם אם אינם נעימים במיוחד.
ביבליוגרפיה:
Eisental,S.,Emery,R,Lazare,A.,&Udin,H.(1979)."Adherence" and the negotiated approach to patienthood.Archives of General Psychiatry,36,393-398.
Omne-Ponten,M.,Holmberg,L.,&Sjoden,P.O.(1994).Psychosocial adjustment among women with breast cancer stages 1 and2:Six-year follow-up of consecutive patients.Journal of Clinical Oncology,12,1778-1782.
Riessman,F.(1965).The "helper" therapy principle.Social Work, 10,27-32.
Spiegel,D.(1993).Psychosocial intervention in cancer.Journal of the National Cancer Institute,85,1198-1205.
Spiegel,D.,&Diamond,S.(2001) Psychosocial Interventions in Cancer: Group Therapy Techniques.In A.Baum & B.L. Andersen (eds.) Psychosocial Interventions in Cancer.pp 215-233.Washington DC:APA.
Vinokur,A. D.,Threatt,B. A.,Caplan,R. D.,&Zimmerman, B.L. (1989).Physical and psychosocial functioning and adjustment to breast cancer.Long-term follow-up of a screening population.Cancer,63,394-405
Wyszynski,A. A. (1990).Managing nonocompliance in the "difficult" medical patient: The contributions of insight.A case report.Psychotherapy and psychosomatics,54(4),181-186.
Google
מאמרים נוספים מתחום קבוצות, טיפול קבוצתי, פסיכודרמה, הנחיית קבוצות, קבוצה, קבוצות קונפליקט, קבוצות ילדים, קבוצת תמיכה
קבוצות תמיכה לחולי סרטן - סיכום ממצאים/מיכל מועלם
דף הבית
מאמרים